קבוצת בראל נכסים בע"מ נ' אורינגר (ניתן פס"ד ) ואח'

החלטה

1.להלן החלטתי בבקשת נתבעים מס' 2-4 לסילוק התביעה על הסף בטענה להעדר סמכות עניינית, ולחילופין, להעברת הדיון בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

יצויין כי במקור הבקשה הוגשה גם כן בשם נתבע מס' 1, אולם לימים הוא הגיע להסכם פשרה עם התובעת, לפיו התביעה נגדו נדחתה ללא צו להוצאות.

2.כעולה מכתב התביעה, התובעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, בתיווך, ונתבעים מס' 2-3 (להלן: "הנתבעים") הינם מתווכים מורשים. נתבעת מס' 4 הינה חברה שבבעלות נתבעת מס' 3.

התובעת התקשרה עם כל אחד מהנתבעים בהסכמי סוכן לביצוע שירותי תיווך, לפיהם הם התחייבו, בין היתר, להימנע במהלך תקופת ההסכם ולמשך 30 חודשים ממועד סיומו להעניק שירותי תיווך שלא באמצעות התובעת וכן להימנע למשך 12 חודשים ממועד סיום ההסכם לתת שירותי תיווך ללקוחותיה (להלן: "הסכם הסוכנות" ו"סעיפי אי-תחרות" בהתאם).

לטענת התובעת, נתבעים מס' 2-4 הפרו את הסכמי הסוכנות ועסקו בתיווך בניגוד לסעיפי אי-התחרות הן במהלך התקשרותם עם התובעת והן לאחר סיום מועד ההתקשרות ביניהם.

מכאן התביעה, לפיה התובעת עותרת למתן סעד כספי נגד נתבעים מס' 2-4, מתן חשבונות ומתן צו אשר ימנע מהם לעסוק בתיווך למשך 12 חודשים ממועד מתן פסק הדין בתביעה.

3.בבקשה נטען כי בהתאם למבחנים שנקבעו בהלכה הפסוקה, היחסים בין הצדדים בעלי הדין הינם יחסי עובד-מעביד, ולפיכך הסכמות לדון בתביעה נתונה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה ולא לפורום זה. תובעת הגישה תגובתה לבקשה, והנתבעים מס' 2-4 הוסיפו והגישו תשובתם לתגובה.

4.שקלתי מכלול טענות הצדדים, ומצאתי להורות על העברת הדיון בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. להלן אנמק.

5.בס"ק 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה נקבע כי לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות בין עובד או חליפו לבין מעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד-מעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד-מעביד.

מהוראת החוק לעיל עולה כי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה לא נקבעת בהתאם למבחן הסעד, כמקובל וכנהוג בבתי משפט, אלא בהתאם למהות היחסים בין הצדדים בעלי הדין (ר' ספרו של גולדבר "דיני עבודה", פרק 38, עמ' 20).

ההלכה הפסוקה קבעה מספר מבחנים לפיהם נקבע באם מדובר ביחסי עובד-מעביד, אם לאו (ר' פסה"ד שניתן ב-נב/3 – 142 (ארצי) חסן נ' כפר רות, פד"מ כד 935), ואלה הם:

כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם וכיצד הגדירו אותם.

בידי מי הכוח לפטר את העובד ובפני מי עליו להתפטר.

מי קיבל את העובד לעבודה, מי קבע והסדיר תנאי קבלתו, מי משבץ אותו במקום העבודה ומעביר אותו מתפקיד לתפקיד במסגרת מקום העבודה.

מי קובע מכלול תנאי עבודתו של העובד, ובין היתר ביחס לגובה שכרו והתנאים הנלווים.

על מי מוטלת החובה לשאת בשכרו של העובד (אף כי מבחן זה אינו חזות הכל).

מי מאשר את חופשות העובד.

כיצד דווחו היחסים בין הצדדים בעלי הדין לרשויות המס.

מכלול ההקשרים והזיקות בין הצדדים בעלי הדין הרלוונטיים לסידורי ההעסקה (מי מפקח על העובד, למי מדווח העובד על עבודתו ולמרותו של מי הוא סר).